יד בשמים של ערלה, יש בהם דין ערלה ואסור להריח בהם. וכל שכן שאסור לברך עליהם ברכת הריח. ואם אין ידוע אם הם של ערלה או לא, אין לחוש מלברך עליהם, שהולכים אחר הרוב, ורוב הבשמים אינם של ערלה. אולם בהדס אין נוהג דין ערלה, ומותר להריח ולברך על הדס אפילו בתוך ג' שנים. [ואף על פי שיש שכתבו להמנע מלהריח ולברך על הדס של ערלה, וכן הבינו החכמת אדם, הרב נתיבי עם, והרב שבט הלוי, ודייקו מלשון מרן בשלחן ערוך (יורה דעה סי' קח סעיף ז'), בשמים של ערלה ושל כלאי הכרם אסור להריח בהם, וכתב הש''ך שם בשם הרשב''א והארחות חיים, ומובא גם בב''י שם, דהיינו כגון ורד והדס. ומשמע שיש דין ערלה בהדס, מכל מקום לדינא אין דין ערלה אלא באילן של מאכל, ולכן מותר להריח בהדסים של ערלה]. וגם בענבי הדס אין נוהג דין ערלה, אף בארץ ישראל. ועלי הורד של ערלה, יש אומרים שנוהג בו דין ערלה בארץ ישראל, ואסור להריחו ולברך עליו ברכת הריח, וכל שכן שאסור באכילה. ויש חולקים ואומרים שאין נוהג בו דין ערלה, ומותר להריח בו ולברך עליו ברכת הריח. ולדינא, יש להחמיר בו בארץ ישראל לענין אכילה, אך מותר להריח בו, ואף לברך עליו ברכת הריח. [ילקו''י על הלכות ערלה, פ''ה ס''ל, מהדורא אחרונה עמו' רכג-רמב. וילקו''י הלכות ברכות תשס''ד עמ' תשנז].

טו המריח באתרוג של מצוה, בימי החג, אף שנוטלו רק כדי להריח בו, נחלקו הפוסקים אם מברך עליו ברכת הריח או לא, ולכן נכון שלא להריח בו. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברכות עמוד תקסא].

טז אין מברכים לא ברכת הריח ולא ברכת הנהנין על עישון סיגריות. ואמנם כבר נתבאר לעיל, שראוי ונכון מאד להמנע שלא לעשן כלל. ולא תיקנו חכמים ברכה על שמיעת קול נעים, ורחיצה, שהרי אינם נכנסים לגוף. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד תקסב].

יז מי שבירך על בשמים באמצע סעודתו, [והריח בהם] ונשארו הבשמים לפניו, ורוצה לחזור ולהריח בהם אחר ברכת המזון, אינו חוזר לברך ברכת הריח, כיון שהיו לפניו, ואין ברכת המזון חשובה הפסק אלא בעניני אכילה ושתיה. [ילקוט יוסף, ברהמ''ז וברכות עמוד תקסג].

לספר על ברכת הנהנין - הלכות ברכות לחץ כאן 

מחירון חנות טבע

להלן המחירון והקישורים למידע

  דברי תורה

והוסיף לציין דוגמאות אחדות מן החיים להבהרת יתר. כגון זאת, שגם הפסד פרוטה אחת, נכלל בהשגחה עליונה בלי שיעור. וכל מיני צער קטן, אפילו כל שהוא, הכל נגזר מהשמים. ואפי' עגלה טעונה תבן וקש, שנראה כדבר קל ולא נחשב, ונפל ממנה בדרך והתפזר קצת פה קצת שם, זה ג''כ בהשגחה עליונה, ויש מי שיודע למה עליו ליפול, איזה מהם ייפול, האיך ייפול ועל איזה מקום ייפול. וכן עלים הנושרים מן האילן הם במנין מדוקדק וההשגחה עליהם כוללת איזה עלה ייפול ראשון ואיזה עשירי, ועל כמה מהם ידרסו בני אדם, ואיזה מן העלים יישאר על העץ - עתים יש בעלים ניצוצין ונשמות מגולגלות וזה הוא תיקונם, כמובא בדברי רבנו האר''י ז''ל - וכן איזה פרי תאכלנו התולעת, ואיזה מתוקן למאכל כל אדם, ואיזה מהם ראוי לצדיקים ועובדי ה'. אלא שהשגחת הבורא, הרחמן, מתמקדת באדם ביתר שאת ויותר מתמקדת בישראל ויותר מהכל בצדיקיו ובחסידיו, שהשגחתו עליהם בהסברת פנים, בצהלה ובשמחה, בעינא פקיחא עלאה.

 ראה ''מדרש רבה'' (אחרי מות פרשה כב אות ד), שמדבר בכמה מעשיות על השגחה פרטית ובמה שמספר על אבן אחת שהפריעה וסילקוה לצדדים, וחזרה ונמצאה באמצע רשות הרבים במקום שהייתה בו לראשונה. וכך היה כמה פעמים עד שהבינו שיש דברים בגו ולא לחינם ''מתעקשת'' האבן לחזור לאמצע הדרך. לכן הסתתרו מן הצד לראות כיצד ייפול דבר... ואכן, אחר זמן לא רב, עבר שליח המלך באותו מקום עם גזרה קשה על ישראל ונתקל באבן ומת ועי''ז נתבטלה הגזרה.

מתוך הספר של הרב חיים רבי

פתחתי חנות ספרי קודש

רשימת מחירים

מתוך ספר הרב חיים רבי

פסוקים האומרים השגחה פרטית
 

 בתהלים (פרק מף): ''ה' צבאות עמנו. משגב לנו אלהי יעקב סלה''. אמרו על הפסוק בירושלמי (רפ''ה דברכות): ''אל יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך לעולם!'' בו היסוד להשגחה פרטית שהקב''ה עמנו, ועוד בו שהוא, ית', החוזק שלנו לעולם. וכן הפסוק (בפרק לג מתהלים): ''כי הוא אמר ויהי. הוא צוה ויעמוד''. וכן (בפרק קלט שם) הפסוק: ''אתה ידעת שבתי וקומי. בנת לרעי מרחוק''. וביאר אבן עזרא שם, שזה הפרק המיוחד בכל ספר תהלים, והכוונה בפסוק זה כי רק הקב''ה יודע ולא אף אדם יודע מספר כל תנועותיו, שלפי שהקב''ה מזיזו, מושיבו ומקימו, כך הוא יודע כמה אברים צריך להזיז כדי לקבל תנועה אחת. וכן אמר איוב (בפרק לא פסוק ד): ''הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור''. ו, רמיה הנביא (בפרק לב פסוק יט): ''גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. '' וכך מדי בוקר אומרים בברכות השחר: ''המכין מצעדי גבר''. והכוונה, כמש''כ במסכת סוכה (נג.), שרגלי האדם הם ערבים לנפשו. למקום שנגזר עליו משמים ללכת, לשם הם יקחו אותו. וכן אמר דהע''ה (בתהלים פרק לז) ''מה' מצעדי גבר כוננו''.

~ מי זוכה להשגחה פרטית מהשמים?
 

 ספר ''החינוך'' (במצוה קסט) מביא ג' שיטות:

 - השגחת השם יתברך מקיפה וחלה על כל ענייני העולם. על בעלי חיים ועל כל שאר דברים ולא יתנועע דבר אחד קטן בעולם, רק בחפצו, ברוך הוא, ועפ''י גזרתו. ואפי' עלה אחד אם נפל מן האילן, הוא גזר עליו שיפול ואי אפשר שיתאחר או יקדם זמן נפילתו אפי' רגע.

 בירושלמי (שביעית פרק תשיעי) וכן בזוה''ק ובמדרשים מובא המעשה באותו צייד שפרס מצודתו לצוד ציפורים, ואכן לכדה מצודתו ציפור שהסתבכה ברשת. לפתע יצאה בת קול והכריזה: ''חסד''! ומיד ניצלה הציפור. ואמר רשב''י, שהיה עד ראיה ועד שמיעה לכל המעשה: אם ציפור אינו נלכד וניצוד מבלעדי שמיא, כל שכן בן אדם! כלומר, השגחה יש גם על ציפור ואם לא נגזר עליה להילכד, לא יועילו כל המצודות שבעולם. וגם אם תיתפס ברשת - ישחררוה! !!