סיפור עקשנותו של פרעה, שמביאה על האומה המצרית כליה, מוכר לכולם: בני ישראל מבקשים לצאת ממצרים ופרעה מסרב. עקב כך, הקב"ה מביא על מצרים עשר מכות איומות ו... עדיין פרעה ממשיך לסרב ולמנוע את יציאתם.

פקודי (שמות לח:כא-מ:לח)
בעיני אלוקים ואדם

פרשות השבוע שקראנו בשבועות האחרונים, פרשו בפנינו תיאור מפורט של בניית המשכן במדבר וכללו בתוכן תיאור מדויק של התרומות והכספים עליהם ציווה הקב"ה לבנייה זו.

פרשת שלח
"אם חיים אתה צריך, ייסורין אתה צריך..."
(מדרש ויקרא רבה, ל', ב')

בפרשת השבוע הזה, עם ישראל שולח שנים-עשר מרגלים לתור את ארץ ישראל. כשהם חוזרים, כולם (להוציא בודדים) מגיעים למסקנה שזאת ארץ מסוכנת, ושלא נבון להיכנס אליה.

מה פתאום עשה זאת?

"ולא שמע אלי" (דברים ג, כו)

מדוע, בפרק זה של המונולוג, סיפר משה רבנו לבני ישראל על תחנוניו באוזני האלוקים? למה חשף בפניהם את כל בקשותיו, החוזרות ונשנות, שתותר לו הכניסה לארץ ישראל? זכות כניסה למרות חטאו, במי מריבה, ועל אף עונש שלילת זכות זו שנגזרה עליו? הלא חייב היה, כעבד ה' נאמן, להעלים מתודעת העם פרשה זו בחייו, ולו, כדי שלא ירבה העם לתהות על דרכי ההשגחה העליונה, המחמירה איתו כל כך?

אתם משוחחים עם בני הזוג שלכם אפילו כשאתם מאוד עייפים, מתוסכלים או הרוסים מרוב עבודה? ככה זה צריך להיות גם עם אלוקים.