תפריט ראשי
עמוד ראשי
הודעות מהפורום שלנו
חיפוש באתר
צור איתי קשר
Administrator
שו"ת למה להתעניין?
שו"ת משמעות החיים
שו"ת אלוקים ואנחנו
שו"ת אמיתות התורה
שו"ת תורה שבעל פה
שו"ת מחלוקות הדתיים
שו"ת דת ומדינה
תפילות שונות
אלוקים ואנחנו
אבולוציה
נפלאות הבריאה
מעמד האשה
קריאה מהנה
015_170.JPG
קבל עידכונים


כתוב כאן את האימייל שלך ותקבל חינם מידע על מאמרים חדשים ושאלות ותשובות שיש באתר.
אני לא מעביר את האימייל שלך לשום גורם אחר.





האם יש הוכחות ארכיאולוגים למכות מצרים? הדפס דואל
נכתב על ידי שמעון כ.   
רביעי, 13 דצמבר 2006
שאלה: האם יש הוכחות ארכיאולוגיות למכות מצרים?
 

 

תשובה: כן, קודם כל התורה כותבת וזו ההוכחה האמיתית ביותר, אבל מי שצריך הוכחות חיצוניות ניתן לקרוא את הדברים הבאים:

נמצא פפירוס המאשר את עובדות עשרת המכות שירדו על מצרים. הפפירוס נרכש בשנת ה'תקפ"ח לבריאת העולם (1,828 למנינם) על ידי המוזיאון של ליידן בהולנד ומספרו הקטלוגי - 344. הוא כתוב על שני צדדיו. ומכיל שבעה עשר עמודים. ברוב העמודים ארבע עשרה שורות, מן העמוד הראשון נותר שלם רק שליש, העמודים 9 ו16- הינם במצב גרוע ביותר וגם שאר העמודים כולם פגומים בשוליהם העליונים והתחתונים כאחת.

מאז נחשף נעשו מספר נסיונות תרגום, האחרון שבהם היה בשנת ה'תרס"ט (1909 למניינם), שנה שבה יצא לאור על ידי החוקר אלן גרדינר, אולם בהתאם למקובל ולמוסכם על המחקר ההיסטורי, נקבע מקומו שש מאות שנה לפני יציאת מצרים, כך לא ייחסו לדברים חשיבות במיוחד, והוא נגנז בלא אזכור מיוחד בספרי ההיסטוריה.
פרופסור עמנואל וילקובסקי הוא שגילה את הדמיון הרב בין תיאור ההרס והחורבן שפוקד את מצרים, כפי שמתאר אותן המצרי "איפואר", לבין התיאור של התורה על מכות מצרים, וזה לשונו:
"...חקרתי ודרשתי בכתובים, ואולם לא מצאתי אִזכור כלשהו לאסון כזה בספרים העוסקים בהיסטוריה של מצרים, עד אשר נתקלתי בהתייחסות לחכם בשם "איפואר", המקונן על-כך שים הנילוס הפך לדם.
חיפשתי אחר המקור, ומצאתיו במהדורה מאת אלן גרדנר, אשר תרגם את הטכסט בשנת 1909... עיון בכתוב הביאני למסקנה, שלא זו בלבד שהיה זה תיאור של שואת טבע, אלא שהטכסט היה תיאור מדויק של מכות מצרים... כה רב הדמיון בין התיאורים עד כי - שנים מועטות לאחר כן - כאשר שלחתי את הטכסטים המקבילים לפרופסור גוהן גרסטנג, האיג'יפטולוג הבריטי וחוקר יריחו, השיב לי הלה, שהטכסט מתוך הפפירוס המצרי נראה לו כהעתק מספר שמות...!" (פרופ' וילקובסקי, "חוזים בכוכבים וחופרי קברים" עמוד 32).
מרוח הדברים של כותב הפפירוס ניכר בעליל שאין הוא כותב שירה או נבואה כל שהיא על העתיד, אלא תיאור עצוב וכואב של מאורעות יוצאי דופן, אסונות שקורים לעמו המצרי, שהוא עד להם. בהתאם לגישתו הכללית של הפרופסור וילקובסקי, הבונה מחדש את הכרונולוגיה של מלכות? מצרים, ניתן להראות בהוכחות מרשימות שתעודה זו שייכת בדיוק לתקופת יציאת מצרים, ופפירוס איפואר הוא "דיווח מן השטח".
אנו מביאים חלק מן ההקבלות בין פסוקי התורה ופפירוס איפואר, ודיים להרשים אותנו בדמיונם המפתיע:
ספר שמות                                                 פפירוס

מקורות: מסילות אל האמונה הרב יוסף גבאי

ויהי הדם בכל ארץ מצרים (ז,כא).
מכות בכל הארץ, דם בכל מקום.
ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם (ז,כ).
הנהר הוא דם.
ויבאש היאור (ז,כא).
האנשים נרתעים מלטעום, בני אנוש צמאים לדם.
ויחפרו כל מצרים סביבות היאור מים לשתות, כי לא יכלו לשתות מימי היאור (ז,כה).
אלה הם מימינו, זהו אושרנו! מה נעשה? הכל נחרב.
הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה, בסוסים, בחמורים, בגמלים, בבקר ובצאן דבר כבד מאוד (ט,ג).
כל החיות לבם בוכה הבקר גועה.
ויט משה את מטהו על השמים, וה' נתן קולות וברד, ותהלך אש ארצה... ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד   מאוד, אשר לא היה כמוהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי (ט,כג-כד).
עצים הושמדו.
אמנם כן, שערים עמודים וקירות נאכלו על-ידי האש...
ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים (י,טו).
מצרים בוכה, ארמון המלוכה בלא רווחיו, בלא פירות בלא תבואה, אשר לו שייכים החיטה, השעורה, האוזים והדגים.
ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם עד בהמה, ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שיבר (ט,כה).
אמנם כן, השחת הכל אשר עוד אתמול נראה, האדמה הושארה ללאותה כמו אחרי קציר פשתה.
אין למצוא פירות ולא ירק... רעב.
ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה, כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה
וירד עליהם הברד ומתו (ט,יט).
ראה הבקר הופקר ואין איש שיאספם  יחד, כל  אחד  מחפש רק את אלו החתומים בשמו.
ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים, ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת (יב,ל).
אמנם כן, בני הנסיכים הושלכו לעבר הקירות.
היתה צעקה גדולה במצרים.
ויהי בחצי הלילה, וה' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השבי, אשר בבית הבור וכל בכור בהמה (יב,כט).
הנהמה נשמעת בכל הארץ מעורבת בקינות.
אמנם כן, הגדול והקטן זעקו, הלואי ואמות. האמנם זהו סוף האדם, לא הריון ולא לידה! אולי תפסיק נא האדמה מן הרעש, ויפסק השאון.
בתי הסוהר חרבו, מצרים העילית השחתה.
הכל נהרס, מעונות האדם התהפכו ברגע.
וה' הולך לפניהם יומם, בעמוד ענן, לנחותם הדרך, ולילה בעמוד אש להאיר להם (יג,כא).
ראה, האש עלתה גבוה גבוה, ולהבתו הולכת נגד אויבי הארץ.
וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות (שמות יב, לה).
הנה השפחות לובשות תכשיטי הגבירות.

תגובות
העתקתם !
נכתב בידי נטע on 2010-01-07 12:48:43
מה הקטע למצוא שני קטעים זהים לחלוטין על אותו הנושא. ? תגוונו, תחדשו...

  • עכשיו הבמה לרשותך!
  • יש לך מה להגיב? אשמח לשמוע
  • אין צורך לכתוב כתובת אתר או אימייל
שם:
אימייל
אתר אישי
נושא:
תגובה:



קוד* Code

Powered by AkoComment!

 
< קודם   הבא >