תשובה: בוא נמקד את שאלתך- אתה מאמין שאלוקים נתן תורה לעם ישראל, קראת את הוכחת מעמד הר סיני שבו אלוקים התגלה לעם שלם (אם לא קראת, אז רוץ לקרוא...), ושאלתך היא: אולי אלוקים נתן תורה והיא השתנתה במשך הדורות על ידי כל מיני תוספות של רבנים או מנהגים.
ובכן דע לך שאלוקים נמצא איתך גם עכשיו ברגע זה כשאתה קורא את הטקסט, והוא מנהיג את העולם ואת ההיסטוריה, והוא לעולם לא יחייב אותך במשהו שלא יכולת לעשות. וכמו שהוא דאג ושמר על עם ישראל במשך כל ההיסטוריה למרות הרדיפות והצרות , כך גם הוא דואג ושומר על התורה שהיא תמיד תבטא את רצונו האמיתי, ולכן הוא גם דאג לתת בתורה את הכללים כיצד לפסוק הלכות דרכה, וכמו כן הוא שם בתורה מנגנונים כל כך מדהימים ומחושבים שגורמים לנו לדייק במסירת ושמירת התורה, וממילא מצילים אותנו מטעויות ומהבנה מוטעית של התורה.
לכן, גם אם קרתה טעות בהבנת התורה, הכל נלקח בחשבון, ואלוקים יודע גם את זאת, ומה שמחייב אותנו הוא מה שחכמי ישראל פסקו.
תאר לך מנהל מפעל שכותב ספר הדרכה לכל העובדים, וכיוון שהוא עומד לנסוע לחו"ל אז הוא מודיע מראש לכל העובדים שלו שכל ספק שיהיה להם בהבנת ספר ההדרכה, הם חייבים לשמוע לראשי המחלקות, כי הוא סומך על ראשי המחלקות שמתחתיו.
האם לדעתך עובד שקיים את רצון מנהל המפעל ושמע לראשי המחלקות, האם יכעס עליו מנהל המפעל? הרי הוא עצמו הורה להישמע להוראות ראשי המחלקות!
עוד דוגמא: תאר לך מנהל מפעל שחותם מראש על כל צ'ק בכל סכום שיקבעו ראשי המחלקות, ולמה הוא עושה כך? כי הוא סומך על ראשי המחלקות שכל מטרתם היא למען הצלחת המפעל.
ועל אחת כמה וכמה כשאנחנו מדברים על הסמכויות שאלוקים נתן לחכמי ישראל. הרי אלוקים אף פעם לא "נוסע לחו"ל", כי הוא נמצא בכל מקום ובכל רגע בהיסטוריה, ולכן הוא יודע ונותן את העזרה שלו לגדולי ישראל שיפסקו כפי רצונו, ולכן הוא סומך על פסיקותיהם, ולכן לא יתבעו אף יהודי על כך שהוא שמע בקולם של חכמי ישראל.
וכך כתב אלוקים בתורה:
(ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה אלקיךָ בּוֹ: (ט) וּבָאתָ אֶל-הַכּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל-הַשּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: (י) וְעָשִׂיתָ עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ: (יא) עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר- יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמאל: (דברים יז, ח-יא)
אלוקים מודיע מראש שהוא סומך על חכמי ישראל בכל דור ודור כמו שכתוב ובאת אל השופט אשר יהיה בימים ההם! דהיינו, בכל דור ודור יש את השופטים- חכמי ישראל, שאלוקים מחליט שהם יפסקו לעם ישראל, ועל פיהם יקבעו את ההלכה. ואלוקים נמצא בכל רגע בהיסטוריה, ולכן כאשר אנו מקיימים את פסקיהם של חכמי ישראל, אנחנו מקיימים את רצון הבורא, ועל כך אנחנו זוכים לשכר הנצחי.
שאלה: ומה תאמר על החשש שחכמים המציאו מעצמם הלכות, וכך זה השתרש בעם ישראל?
תשובה: אם כן, השייך לומר שאלפי חכמים וגאוני עולם בארץ ישראל ובעולם, בתימן, באלכסנדריה, בבבל, אתונה ורומא, שמסרו נפשם שלא להיכשל בשקר כלשהוא, בגזל של פרוטה, כל מילה בדבריהם מדוקדקת, אהבת ישראל והדאגה לכלל ישראל שהיתה מעיין חייהם, אנו נאשים אותם בזיוף איום ונורא, בשיתוף פעולה של דור אחד או שניים או שלושה, עד שהמשנה התפשטה?... המתקבל על הדעת של מישהו קנוניא של כל-כך הרבה מקומות?... ובשביל מה?! מה יצא לו אם יגיד שהפירוש כך ולא כך!
אלא ודאי עם ישראל מקיים תמיד את המצוות שבתורה שבכתב על כל גדריהן, פרטיהן ודקדוקיהן בדיוק כמו שקיבלו בעל-פה ממעמד הר סיני. אם כן אין אפשרות להמציא שום מצוה או פירוש חדש, הרי קיום המצוות היומיומי, והקבלות על ידי אלפי איש, במקומות שונים ומרוחקים, יכחיש זאת, ולא יתקבלו אותם שינויים או חידושים על-ידי אף אחד.
וכך לשונו של החת"ם סופר זצ"ל:
"נראה לי כשגעון מי שיאמר שבאחד מהדורות קם אחד והמציא להניח תפילין, ויצא בקרן אחד על מצחו והטעה העולם לומר זהו "טוטפות" האמור בפסוק, הלא ירגמוהו העם ויאמרו זה לא שמענו ולא ראינו מאבותינו מיום עמדנו על הר סיני ועמנו משה רבינו ע"ה ואחריו יהושע בן נון וזקנים ונביאים, מי ימלא בלבו לחדש דבר, וכן בעניין סוכה וד' מינים וכל מעשה קרבנות, מי יכול לשנות הדבר הנהוג בכל יום ויום לפני זקנים ונביאים אם לא כך ראינו בעינינו ממשה רבינו ע"ה ותלמידיו עד היום הזה..!" (חלק יורה דעה סימן שנ"ו).
מכאן: אין כל אפשרות שיחדש אדם בזמן מן הזמנים פרט מסוים בתורה שבכתב, או שבעל-פה, או באמונה, כי אז הוא יוכחש על-ידי כל בעלי המסורה האחרים, המקיימים את המצוות בפועל.
עם ישראל היה מפוזר מאז בין העמים השונים, בקבוצות המרוחקות אלפי ק"מ זו מזו, ומנותקות ללא קשר ביניהן, במשך כאלפיים שנות גלות. מקובל שהיהודים בתימן נמצאים שם עוד מלפני גלות בית ראשון, לפני אלפיים וחמש מאות שנה. השמענו על קשר כלשהו בין יהודי בתימן לבין יהודי במוסקבה במשך אלפי שנה אלה? ובתימן עצמה, או בתוניס, אלג'ריה, רוסיה, פולין וצרפת - ההיה קשר בין יהודי כל הארץ לבין עצמם, בין קהילה יהודית קטנה בכפר הררי נידח לבין קהילה אחרת, או בין יהודי בודד בעיירה בסיביר לבין אחיו שבעיר הבירה?!
והנה פלא מדהים: במאה השנים האחרונות החלו להפגש העדות כל כאן, בארץ ישראל, יהודים מצפון ומדרום, ממזרח וממערב. וראה זה פלא פלאים: כולם חוזרים עם אותה תורה שבכתב, אותה תורה שבעל-פה, אותן ששה סדרי משנה ואותו תלמוד בבלי, אותן תרי"ג מצוות, ואותם עיקרי אמונה... נכון שיש שינויי מנהגים אבל יחסית לתורה כולה ובכל עיקריה אין מחלוקת וכולם מסכימים על אותם עקרונות והלכות.
