תשובה: נכון, אתה צודק. ישנם אין סוף מצבים אפשריים בחיים, ולכן אין סוף לתורה ולהלכה, אבל על ידי הכללים שניתנו למשה מסיני יכלו חכמי ישראל במשך הדורות להחיל את העקרונות שניתנו על המציאות המשתנה.

בעזרת כללים אלו הוציאו החכמים שבכל דור הלכות, דינים ופסקים, מתוך התורה שבכתב, ופענחו את כוונתה.

יש דוגמא לכך, שפעם תלמיד אחד אמר: אתם יודעים ששני דיסקים ושני דיסקים זה ארבע דיסקים? ממי למדת את זה? מהמורה שלי. אומר המורה: לא נכון, בזמני טרם היו דיסקים, בכלל לא לימדתי אותך את זה! עונה לו התלמיד, אבל אתה אמרת ששתיים ושתיים זה ארבע, וזה מתאים אחר כך לכל מיני מצבים.

וכך אמרו חז"ל (שמות רבה מא ו):

"וכי כל התורה למד משה? כתוב בתורה (איוב יא): 'אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם', לארבעים יום למדה משה? אלא כללים למדהו הקב"ה למשה.

כלומר: משה קיבל את היסודות, הכללים והעקרונות של תורה שבעל-פה, ועל-פיהם יכלו חכמים במהלך הדורות לפסוק הלכות, לדקדק ולדרוש בלשון התורה לפרשה ולחדש הלכות.

וכן כתב בספר הכוזרי (מאמר ג' פרק כג):

"לפי שאי-אפשר שתהיה תורת ה' שלימה... [=כלומר, כוללת את כל הפרטים ושינויי הדקויות שיתאימו לכל דור בהיסטוריה, לפי שאז יהיה ספר התורה ענק ללא גבול...] על כן נתנו למשה בסיני דרכים כוללים... ויוציאו בכל דור ודור הפרטים המתחדשים...".

זאת היא הדרך שחכמים מתמודדים עם חידושים טכנולוגיים. בתורה לא כתוב שאסור לנסוע במכונית בשבת, אם מכונית לא, אולי מטוס כן...?! אלא התורה נותנת לנו את הכללים, ועל פי הכללים ניתן להסיק מסקנות ולתת פתרון הלכתי מדוייק לכל צורות החיים שיתכנו אי פעם בהיסטוריה.