תשובה: למה יש חיילות שונים בצבא? הרי המדינה היא אחת? למה צריכים חיל תותחנים, חיל רגלים, גולני, גבעתי, דובדבן וכו'? בואו נאחד את כל הצבא שכולם ישרתו אותו שירות!
אלא התשובה היא כמובן, שכדי להלחם באוייב נדרשים סוגים שונים של כלי לחימה וסוגים שונים של לוחמים, כל חייל נבדק לאיזה פלוגה הוא מתאים, לפי תכונות גופו וכוחותיו הנפשיים.
האויב מנסה לתקוף בדרכים שונות- יש את המתאבדים, יש את הפתח, החמאס וגם מחוץ למדינה יש את החיזבאלה, אירן וסוריה, ממש רשימה שלמה של אויבים שמנסים חס ושלום להשמיד אותנו , ולכן כדי לנצח אותם יש להלחם בכל סוגי כלי המלחמה שיש לנו, יש אנשי מודיעין שלא לוחמים אלא רק מאזינים לאויב, יש אנשי שטח שיוצאים לפעילות - האם זה נכון לבטל הכל ולאחד את כולם?
וכך גם בהקשר הרוחני: מבחינה רוחנית, אנו היהודים עומדים מול האויב המסוכן ביותר שהיה לנו מאז ומתמיד מאז היותנו לעם- והוא היצר הרע וכל חילותיו. הוא לא בא אלינו בכלי נשק אחד ולא בשניים. הוא מתלבש בצורות שונות ולבושים שונים. לתלמיד חכם הוא יתלבש במצווה כאילו היא מצווה, ולרחוק יותר הוא יתלבש בלבוש של רצון לכבוד תאווה או שררה. היצר הרע משתמש בכלים שונים, ולכן על מנת לנצח אותו אנחנו צריכים כלים שונים ולוחמים שונים.
כל אדם שפועל מתוך הזרם שלו על מנת לחזק ולעזור לעם ישראל, והכל על פי השולחן ערוך, הוא מקובל ומרוצה בשמים. כל קבוצה היא נחוצה, ולכל קבוצה יש תפקיד במלחמה הקשה כנגד כוחות הרע שבעולם, כל קבוצה נדרשת להשתמש בכוחותיה החיוביים על מנת להוסיף טוב, חסד וקדושה בעולם, וכולנו צריכים לפעול למען אותה מטרה- המטרה לקדש את העולם ולהפוך אותו לטוב יותר על מנת להכין אותו לטוב המושלם בגאולה האמיתית והשלמה.
ברור לכולנו, שאחדות בצבא היא דבר טוב, כי במצב של אחדות כולם פועלים יחד לאותה מטרה, אבל לעומת זאת אחידות שכולם מתנהגים אותו דבר, זה לא שיטה טובה, וודאי שהרי זה לא יועיל לצבא אם כולם יהיו על הטנקים או חיל רגלים או צנחנים, כי צריכים להלחם בכל החזיתות ביבשה באוויר ובים, ובשביל זה יש את כל סוגי החילות.
כן גם בענייני התורה והקדושה: התורה היא בעד אחדות, וכולנו צריכים לפעול למען אותה מטרה, אבל כדי להגיע למטרה צריכים לפעול בדרכים שונות ועל ידי חילות שונות.
קידוש השם גדול הוא כאשר יש כמה סוגי שליחויות בעולם , כמה סוגי נשמות, התורה לא מבקשה אחידות אלא אחדות, גם בזמן המדבר היו שנים עשר שבטים, אלוקים לא איחד את כולם לשבט אחד גדול, כי לכל שבט היה תפקיד אחר.
פעם הייתה הצעה לעשות סידור אחיד לכל סוגי העדות, זאת אומרת שלא יהיה סידור בנוסח ספרדי/אשכנזי/ תימני אלא סידור אחד מאוחד מכל הסוגים, אבל פוסקי ההלכה הודיעו שזה לא מהלך חיובי, כי כתוב "אל תיטוש תורת אמך" כל אחד מאיתנו צריך לשמור על הזהות הייחודית שלו כי זה חלק משליחותו בעולם.
ביהדות יש מרחב לייחודיותה של כל נשמה על פי תיקונה ושליחותה בעולם.
אלוקים לא סתם כך שם אותנו איפה שאנחנו הכול מכוון משמים לפי תיקונינו ושליחותינו.
כולם מצווים לקיים את כל ההלכה על פי השולחן ערוך אבל לכל זרם יש את ההדגשים שלו והדרך הייחודית שלו במלחמה כנגד היצר הרע, ובתוספת אור וקדושה בעולם.
לדוגמא:
לליטאים יש את ההדגש על עניין לימוד התורה על החשיבות של ההתמדה בתורה וההעמקה בה.
לחסידים יש את ההדגש של תפילה בכוונה ובקדושה על ידי טבילה במקווה וכן את עניין אמונת חכמים ובצדיקים.
לשומרי תורה עדות המזרח יש את ההדגש של לימוד וקיום ההלכה ואת התמימות והפשטות.
לברסלבים יש את ההדגש של השמחה, הפשטות, הדיבור הישיר אל הבורא, וההתגברות על הנפילות וכדומה.
לחב"ד יש את ההדגש של החסד, העזרה לזולת, זיכוי הרבים, קירוב יהודים.
כמובן שכל זרם יכול להיות גם הדגשים חיוביים נוספים של כתבתי אבל זה רק על קצה המזלג.
עכשיו כשאנחנו לאט לאט מתכנסים לארץ ומכירים אחד את השני, אנחנו צריכים להשתדל ללמוד אחד מהשני את הטוב ולהפרות אחד את השני בדברים החיוביים שיש בכל זרם.
המסקנה מכל זאת זה שלכולנו יש את המלחמה העצומה כנגד הרע ועל כולנו לפעול למען הבאת הקדושה לעולם ולהפוך את העולם לטוב יותר.
[כמובן שהשאיפה היא שנגיע לשלב שבו תקום הסנהדרין מחדש, ותאחד את כל חכמי ישראל, ואז כן תהיה פסיקה אחת וכל המחלוקות ייפסקן - וזו "תכנית ההתכנסות" האמיתית, בע"ה בקרוב. אבל עד שנגיע לשלב הזה, כל אחד צריך לנהוג על פי הזרם שהוא שייך אליו]
