אבולוציה כאן ועכשיו.. אבל לא בבית ספרנו!

אמר לי פעם חבר יקר משפט חכם: אילו ה"לא מאמין" היה יודע במה הוא צריך להאמין בתור "לא מאמין" הוא מיד היה הופך למאמין. או במילים פשוטות יותר: אילו הכופר בה' היה יודע מה ההשלכות השכליות של כפירתו, אזי אז, היה הופך הוא למאמין בה'. מאמר זה הולך למצות משפט זה בתחום שאותו כל האתאיסטים מקבלים כשריר וקיים, תיאורית האבולוציה.

אני טוען כי החי בעולם נברא בדרך שהיא איננה טבעית והם טוענים שהחי בעולם נברא בדרך טבעית, דהיינו, על ידי התפתחות מהפשוט הדומם לחי המורכב.

היכן הפשוט ביותר? הנני שואל. "לא קיים" היא התשובה "אך ודאי שפעם היה קיים".
ואיך נברא חי ראשון? הנני שואל. "לא יודעים" היא התשובה "אך ודאי שזה קרה מדומם".
ומאין נברא דומם? הנני שואל. "לא ידוע לנו" היא התשובה "אך ודאי שלא היה זה יש מאין".
ומאין הגיע הדומם אם כן? הנני שואל. "לא ידוע לנו" היא התשובה "אך ודאי שהוא תמיד היה".
ומי גרם לו להגיע לצורתו הנוכחית? הנני שואל. "לא ידוע לנו" היא התשובה "אך ודאי שהיה זה טבעי"
ומאין לנו רגשות ואהבה? הנני שואל. "עדיין לא יודעים" היא התשובה "אך ודאי שזה טבעי"

פיזיקה וכימיה רלוונטיים לגבינו כל עוד הם מדברים על ההווה (ולעיתים יכולים לחזות את העתיד [כאשר ההנחה היחידה היא שהכל ימשיך להתרחש כמו בהווה] אך כאשר הם מנסים לבדוק את העבר... כאן נמצא ה- Catch הגדול.
לעולם לא ניתן לדעת בוודאות מה היה בעבר. מה שהיה בעבר לא נגיש לנו בהווה וזו עובדה. יש לנו שרידים מהעבר או פרטים בהווה שהם התחדשות של הישן ואלה אך ורק נותנים לנו את האפשרות לחוות דעה לגבי מה שקרה בעבר. אך בכל אופן, מה שיישאר בידינו לבסוף זוהי תיאוריה. וזכרו, תיאוריה ניתנת להפרכה אך לעולם תהיה ניתנת להוכחה.

השכל האנושי מחייב שהמושכל הראשון הוא שלכל סדר יש מסדר. הכל מסכימים שהמושכל הראשון הוא ש"לכל דבר מסודר יש מסדר". אפילו השבטים הפרימיטיביים ביותר באפריקה טענו לקיומם של אלים. כך גם הסינים ותרבויות אחרות שהיו רחוקות מאיתנו אלפי שנים. אנו רואים כי המוח האנושי מזהה מורכבות ורואה את העולם ככזה אשר היה אמור להברא בידי בורא או אלים.

זוהי אינטואיציה אנושית. גם אם נגלה חפץ מורכב שלא ראינו כמוהו מעולם, נכיר קודם כל בכך שיש לו יוצר, בגלל עצם המורכבות של אותו החפץ.

כאשר אני אומר "מסודר" או "מורכב", הכוונה היא לדבר שיש בו עקביות והרמוניה. למשל, מדרגות הבנויות בעקביות והמורות על סדר ולא על אי-סדר או לסירוגין, הרמוניה בה כמה פרטים מאפשרים לפרט אחר לתפקד, גם מהרמוניה אנו לומדים על סדר ולא על אנטרופיה ואי סדר. מובן לכל מהו סדר, לפי האיטואיציה האנושית. כפי שאנו מזהים נוזל ומזהים קרקע, כך אנו מזהים סדר ואי סדר.

ניתוח לוגי של המציאות:

תארו אדם בשם דניאל, ההולך לו בג'ונגלים רחבים שאיש לא ביקר בהם בעבר. לצורך המשל, נניח שדניאל מעולם לא הכיר את תרבויות העולם והוא מעולם לא שמע או ראה את מבנה הלבנים הענק הקרוי בפינו "פירמידה". כך גילה דניאל, בלב הג'ונגל, בפעם הראשונה בחייו, את מבנה הלבנים הקרוי בפי בריות העולם "פירמידה".

דניאל התבונן במבנה העצום בגודלו וחישב שכל אבן גדולה פי עשר מגופו. דניאל הבין מיד שבני אדם פרימיטיביים ממנו, לא היו יכולים ליצור מבנה כל כך ענק. וכיצד ירימו כאלו סלעים, כשאפילו מנופים לא היו ברשותם? זוהי אחת מתעלומות העולם הגדולות ביותר.

דניאל התבונן על הפירמידה וחשב לעצמו: "אולי אלו ענקים שבנו את המבנה? או שאולי היו אלה בני אדם בעלי טכנולוגיה מפותחת משלנו, שנכחדו מהעולם? שמא חייזרים בנו זאת, או אלים מיתולוגיים?"

דניאל הרהר לעצמו, מדוע יבנו יצורים אינטליגנטים מבנה שכזה? על שום מה המאמץ?

שימו לב כיצד דניאל חשב כמעט על כל אפשרות בנוגע לבניית הפירמידה, אך רק דבר אחד לא עלה בדעתו של דניאל וגם לא פעם אחת: שמא  מבנה זה הגיע לצורתו הנוכחית, ללא יד של מתכנן?

לפתע דניאל שמע קול מאחוריו, הוא הסתובב חיש מהר לאחוריו, ושם ראה אדם נוסף המתבונן על הפירמידה.

"ומי כבודו?" שאל דניאל את עובר האורח.

"שמי הוא נמרוד" ענה האיש.

דניאל החליט לוותר על הכרות עמוקה יותר ביניהם ומיד שאל "מי יצר לדעתך מבנה מופלא זה? כיצד יתכן שהגיע לתפארת זו בלי מכשירים מתקדמים משלנו?"

נמרוד צחק לרגע ואז ביטל את הממצא במחי יד: "זה?" אמר נמרוד "זה יצר את עצמו".

"סליחה?!" תמה דניאל על תשובתו של נמרוד, שמא הוא איבד את שפיותו?

"אתה מרגיש טוב?" שאל דניאל, ובחן את פניו של נמרוד, שמא סובל המסכן מקדחת.

"ברוך אלוהי האבולוציה," ענה נמרוד בעליצות "אני מרגיש מצוין".

"מהי כוונתך במילים 'יצר את עצמו'?" שאל דניאל בכוונה להבינו.

"איננו יודעים מאין הגיעו החומרים של הפירמידה" אמר נמרוד "אך ברור לי שסופות ברקים באזור גרמו לאבנים הללו להתגבש להן בצורה זו, אחת על גבי השנייה, תוך זמן רב".

דניאל לא הבין את נמרוד, "ומה גורם לך להאמין במעשה אקראי כל כך לא מסתבר?" שאל דניאל.

"למה לא הגיוני?" שאל נמרוד בהיתממות, "אם זה אפשרי אז קרוב לודאי שזה מה שקרה".

דניאל הקשה, "יש לך הוכחות כלשהן שכך קרה?"

"בערך" ענה נמרוד "קיימות אבנים רבות הזרוקות בעולם, שאינן מסודרות."

"ומה זה מוכיח?" שאל דניאל.

"שהפירמידה הזו" אמר נמרוד, "היא מבנה הלבנים היחיד שהצליח להגיע לצורה זו, מכל מיליוני האבנים הזרוקות להן בעולם, בחוסר צורה או סדר".

דניאל החל מאבד את סבלנותו. "אני לא אקשיב לפטפוטי הבל שכאלו!" כעס דניאל, "אני רוצה לראות הוכחות ברורות לכך, שפירמידות נוצרות באופן ספונטני זה גם בהווה!"

"אין ראיות מההווה ליצירת פירמידות" הסביר נמרוד "אבל כמה מחברי המכירים היטב את המבנה הזה, יושבים עכשיו בג'ונגל אחר ומנסים לבנות פירמידה כזאת בעצמם!"

"ומה זה יוכיח אם יבנו אחת?" שאל דניאל.

"שאפשרי הדבר, שפירמידות יכולות להיווצר בעצמן!" ענה נמרוד.

"גם אם חבריך יצליחו בכך," אמר דניאל "ואני בספק שיצליחו, עדיין לא תהיה זו הוכחה לדבריך. מאחר שחבריך מבקשים לבנות את הפירמידה הזו בכוונת תחילה, אין הדבר מוכיח שתתכן בניית פירמידה כזאת גם מעצמה. אולי ההיפך הוא הנכון: השכל והמאמץ שיאלצו להשקיע חבריך כדי לבנות את הפירמידה רק יוכיחו שנצרך שכל ומאמץ ליצורה ומכאן שיד המקרה העיוור לא היתה יכולה להיות מעורבת בבנייתה".

"אז מה!" רגז נמרוד "רק לא מזמן חברי ואני הצלחנו לתעד חלקיק עפר, שקפץ על חלקיק אחר בגלל הרוח... הרי זהו מיקרו-אבולוציה של פירמידות!"

"אבל אין זה מוכיח," הסביר דניאל "שמבנה עצום כל כך, יכול להגיע בדרך איטית ובלתי מכוונת שכזו במקרה".

"אולי לא היום," אמר נמרוד "אך מיליוני חלקיקים שכאלה ומיליארדי שנים, ודאי יוכלו ליצור כזאת פירמידה!"

דניאל ריחם על טיפשותו של האיש, אך בכל זאת ענה: "יכול לקחת הדבר שנים, עד שחלקיק אחד יגיע לראש האבן במקרה, וגם אז, למה שהחלקיקים יפלו דווקא באופן שייצור בעוד מיליוני שנים את הפירמידה הזאת?"

ומיהו באמת הצודק בנקודה זו? השאלה נשמעת כאבסורדית, אך בכל זאת נשאל: האם עצם הידיעה שתהליך הוא אפשרי, מעיד על כך שהוא התרחש? הנמשל של הדברים יכול להיות עולמנו המורכב וחוקי הטבע שבו הפועלים באחת, אך באותו מידה הנמשל יכול להיות אף התא החי הראשון, שכל מרכיביו התפתחו בנפרד ומצאו אלו את אלו במקרה, לפי השערת האבולוציונים. מסתבר איפוא, שלא ניתן לקבל כאלו השערות חסרות בסיס והגיון.

כדי לגרום לאדם להאמין במושכל השני, יהיה על האדם האחר, האוחז מהמושכל השני, להביא ראיות ברורות למה שהוא טוען, שאם לא, אין לנו כל סיבה להאמין לדבריו.

דניאל המשיך ושאל את נמרוד "אם אני אמצא משהו בפירמידה הזו, שלא יכול היה להיווצר מאוסף של גרגירים, האין הדבר יוכיח כי מבנה שכזה לא יכול להיווצר בדרך זו?"

נמרוד עצר לחשוב לרגע על מה שאמר דניאל ולבסוף קבע "לא יכול להיות מצב שכזה!"

כאן, דניאל ביקש שנמרוד יצטרף אליו לסיבוב, סביב הפירמידה. עודם הולכים והנה הם נתקלים בפתח הפירמידה, בה נצבה דלת גדולה "רואה אתה, את הדלת הזאת?" שאל דניאל את נמרוד, הצביע על הקורה הגבוהה של הדלת ואמר "אם היו אלה גרגירים שבנו את הפירמידה בשלבים איטיים, הרי לא היו יכולים הם לדעת, להציב דלת פתוחה זו בשלבים".

"קרה הדבר במזל, מזל חד-פעמי" ענה נמרוד ללא היסוס.

"באמת?" דניאל התפלא "אז הבה נוסיף לסקור את צידי הפירמידה". כך דניאל הראה לנמרוד כעשרה פתחים דומים, הנמצאים מכל צד של הפירמידה "וגם אלו נוצרו במזל חד-פעמי?" שאל דניאל על כל אחד ואחד מן הפתחים.

אז נמרוד הסביר לדניאל כי ישנם דברים שלא ניתן "עדיין" להסביר לפי התיאוריה שלו, אך ודאי שתיאוריה זו מוצלחת בהרבה מאשר הרעיון שיצורים אינטליגנטים יצרו את אותה פירמידה.

הנמשל כאן, הוא האיברים שלא היו יכולים לפעול אילו לא היה נבראים כפי שהם, באחת. העין למשל, דורשת מספר רכיבים כדי לפעול. אם רכיב אחד יחסר, העין לא תראה. לכן עין היא דבר שאינו יכול להתפתח. אין איבר שאין בו מספר מרכיבים המאפשרים את קיומו, וחייבים לפעול בו בו-זמנית. זוהי למעשה "מורכבות שאינה ניתנת לצמצום", זוהי המורכבות עליה מתבססת כל תיאורית התכנון התבוני.

במלכודת עכברים למשל, קיימת מורכבות שאינה ניתנת לצמצום. כדי שהמלכודת תמלא את יעודה, זקוקה היא לכל אחד מהרכיבים הבאים: תחתית, קפיץ, בלם, אונקל, פיתיון, הדק.

כל הרכיבים המתואמים יחדיו ב"מורכבות", נחוצים לצורך ביצוע המטרה, ה"תכלית". המלכודת לא תפעל כלל, אפילו אם יהיה חסר בה רכיב אחד.

כשלעצמם, כל אחד מהרכיבים חסר ערך. מלכודת עכברים לא יכולה להיבנות מתוך סידרה של מוטציות, מכיוון שבהעדר כל ששת החלקים אין היא מתפקדת כלל. הסיכוי שכל הרכיבים יתלכדו יחדיו באופן אקראי בלתי אפשרי מבחינה סטטיסטית והגיונית. אם אגלה מלכודת עכברים במהלך חפירה ארכיאולוגית, לא יהיה לי ספק כי מדובר במכשיר שכוח אינטליגנטי יצר. אנו מוצאים בטבע באופן דומה, מצב שבו כמעט כל איבר אינו ניתן לצמצום.

מלכודת עכברים, לא יכלה להתפתח...

אלו דברים הטוען היום פרופ' מייקל בהה כנגד האבולוציה. פרופ' בהה משתייך למכנה "התכנון התבוני" (היא דעה הסוברת שביצירת החיים היתה יד מכוונת). מתוך ספרו:

Darwin's Black Box - Michael J. Behe

חיים ומוות ביד האבולוציה: החיפושית המפציצה.
בטבע קיימת חיפושית בשם החיפושית המפציצה. ומדוע היא נקראת כך?
ובכן, החיפושית לא גדולה מעשרה מילימטר, אך בבטנה תותח רב עוצמה העוזר לה להגן על עצמה.  היא כולה מעבדה של כימיקלים.
החיפושית המפציצה היא יצור זעיר שבתוך גופו רוחשים להם שני חומרים. כאשר חומרים אלה באים במגע, הם יוצרים פיצוץ זעיר המבריח תוקפים. שני החומרים הללו נמצאים בשני חדרים נפרדים ועל כן, כאשר חיפושית זו חשה בסכנה, הדבר גורם לשני החומרים לזרום לחדר שלישי (!) בו החומרים נפגשים ויוצרים את הפיצוץ, אך לשם כך קיים פתח בחדר השלישי, ממנו ניתזים החומרים. כך החיפושית מתיזה את שני החומרים יחדיו וכאשר הם באים במפגש בדרך זו, יגרמו הם לרעש שיבהיל את התוקף.

החיפושית הזעירה בהתקפה.

אנו רואים כאן מנגנון מורכב מעין כמוהו, הדומה יותר מכל לאותה מלכודת עכברים ואפילו מורכב מן המלכודת. כל פרט במנגנון הזה חסר תועלת כשלעצמו, רק כאשר כל הרכיבים פועלים בו-זמנית, המנגנון עובד. דבר זה לא היה יכול להתפתח. לא רק שהחיפושית לא למדה מעולם כימיה ולא היתה יודעה במשך הדורות מהם החומרים הגורמים לפיצוץ, אלא שמוטציות אקראיות לא היו מסוגלות ליצור חדרי בטן ופתחים העובדים בתיאום לחומרים אלה, כאשר אין בהם תועלת.

אך הבה ננסה להבין כיצד אבולוציון יגש לבחון את החיפושית בצורה מדעית:
מוטציה עיוורת גרמה לחיפושית לייצר מי חמצן באמצעות גופה. לאחר מכן מוטציה עיוורת נוספת גרמה לחיפושית ליצור הידרוכינון באמצעות גופה. כל זאת כאשר אין לה בהם כל שימוש.
וממש במקרה, התגובה של הידרוכינון עם מי חמצן - גורמת לפיצוץ. אך לפני שהחיפושית התפוצצה ונשכחה, מוטציה עיוורת הספיקה לאחסן את הכימיקלים בתאים נפרדים.

אך כאן לא תם העניין, כי מוטציה עיוורת נוספת באותה חיפושית בדיוק, הצליחה לייצר מונע להידרוכינון ומי חמצן. כעת החיפושית יכולה עכשיו לאחסן את ההידרוכינון ומי החמצן במיכל אחד.
המונע התפתח במקרה, ללא תלות בכימיקלים, חדרים לאחסון החומרים נוצרו גם הם מן הסתם ללא תלות עם שאר הרכיבים וכך גם לאחר מכן מוטציה עיוורת נוספת יצרה בחיפושית חומר נוסף הנקרא פרוקסידס. חומר זה הופך את מי החמצן לחומר המגיב להידרוכינון. בינתיים נראה כי המוטציה העיוורת ניסתה להרוג את החיפושית בשלב זה ולהרעיל אותה.

מפעל כימיקלים בגודל עשרה מילימטר.

אך אל דאגה, כי האבולוציה מיד ניגשת לעזרה.
כאן מוטציה נוספת יוצרת בחיפוש חומר בשם קאטלס המבטל את המעכב... כעת מי החמצן וההידרוכינון יגיבו כל כך מהר בבטן החיפושית ויגרמו לפיצוץ. מה שאמור להרוג אותה מיד.
אך האבולוציה הברוכה לא שכחה ליצור פתח הנפתח אוטומטית לאחר שהחומרים באים במגע, וכך היא מוציאה את תרכובת הפיצוץ מתוכה. כל זה יוצר פיצוץ זעיר העושה רעש היכול להבהיל תוקפים. כמובן שהמנגנון מורכב בהרבה ממה שתיארתי עתה. תיאור זה היה על קצה המזלג. ומובן אף מובן, כי מנגנון מעין זה אינו מסוגל להתפתח כלל וכלל. ומי שינסה לטעון כי כל המוטציות קרו בבת-אחת, בעצם טוען כי התרחשה כאן בריאה.

 

גרעיני האפרסק והשזיף:
גרעיני האפרסק והשזיף חזקים יותר מכל חומר בעץ ולא ניתן לשוברם אפילו עם מפצח אגוזים, זאת כדי לשמור על הגרעינים מפני הסכנות האורבות להם, עד שיגיעו לאדמה.
אבל רק רגע אחד... מה יקרה כאשר האגוז יגיע לאדמה? הרי הוא כל כך קשה עד כדי כך שהזרע לא יוכל לנבוט מתוך הקליפה הכל כך קשה!
כאן, על עצי האפקסקים והשזיפים להודות לאבולוציה כי ידעה זאת ותכננה מראש כי בגרעינים הקשים יהיה קו תפר.. לאותם גרעינים יש "קו תפר", וברגע שהגרעין נופל לאדמה, דבק התפר מתמוסס בגלל חיידקי האדמה והגרעין הפתוח יכול לנבוט ולהמשיך להיתפתח בבטחה באדמה!
אבל כאן מתעוררת בעיה נוספת: אם ישנו קו תפר, אז קו התפר יכול להיפתח עוד לפני שהגיע זמנו של הזרע להבשיל, אפילו עוד לפני שצריך הוא להגיע לאדמה! אך אל דאגה, האבולוציה מיד ניגשת לעזרה...
מסתבר שגברת אבולוציה למדה כימיה באוניברסיטת בר-אילן, לכן היא שלחה מוטציה אקראית הגורמת לקו התפר של הגרעין להתמוסס אך ורק לאחר שהם באים במגע עם החומרים הקיימים באדמה. כך האבולוציה מבטיחה כי רק כאשר יגיע הגרעין לאדמה, הוא ינבוט.
אילולא קו התפר, הזרע לא יכול היה לנבוט. אם קו התפר היה חלש מידי, הרי שהזרע היה בוקע טרם זמנו, ואם קו התפר היה חזק מידי, הרי שהזרע לא יכול היה לנבוט כלל. בדרך זאת, מובטח שהזרע ינבט רק כאשר הוא יגיע לאדמה, לא טרם ולא מאוחר, מהעת שצריך לכך.
עתה, כאשר האבולוציה הבטיחה את קיומם של מספר בלתי מבוטל של עצים בעלי גרעיני שזיף, אפרסים ואגוזים, רק אז יכלה לאפשר ליצורים זעירים כמו סנאים שיניים חזקות מספיק כדי לפצח את חלקם.

כמו כן, אל לנו לשכוח שבפרי יש גרעין, שורשים, קליפה, עלים , פרחים, תכונות, הגנה מפני מזיקים ועוד, הכל גלום בגרעין אחד קטן. היש מי שלא יראה בכך תכנון?

ארס וחומר מרדים אצל בעלי חיים:
בעלי החיים אפילו הקטנים שבהם מתגלים כמכונות מורכבות ומשוכללות ביותר: היתוש, למרות קטנותו, מכיל: לב, קיבה, מעיים, כלי דם ועצבים...

הוא מסוגל לדקור את עורנו (בהשוואה לאורכו של היתוש, הרי זה כקדיחה בקיר בעובי 40 ס"מ). ליתוש כוח מעוף של ארבע קמ"ש וכן משקלו מועט כדי שלא נרגיש בו בעמדו עלינו. בשעת העקיצה, היתוש מפריש חומר משכך כאב (!) שהשפעתו נמשכת לאורך כל זמן ה"ארוחה" של היתוש. גם דבר זה לא היה יכול להתפתח מהסיבות שלמדנו ואין צורך לפרט.

נוסיף כי גם הנחש זכה לארס בשיניו, ושיניים הפועלות כמזרק. אך הנחש גם זכה להגנה מפני ארס זה. אנו רואים עשרות בעלי חיים בעלות מערכות נפרדות לחלוטין בגופן, המיועדות לאותה מטרה. זהו תכנון, ותכנון לא יכול להיות פרי התפתחות או מקריות.

מסתבר, איפוא, שכל אדם רציונאלי צריך קודם כל להסכים שיש מסדר לעולם. זהו המושכל הראשון, ואיש לא יוכל להתווכח על כך. המושכל הראשון, ההגיוני יותר, הוא שהעולם שלנו מסודר ונברא בחוכמה, למען תכלית ומטרה. נציג עוד כמה דוגמאות לכך מגוף האדם. מורכבות שאינה ניתנת לצמצום:

השיניים מצופות בחומר הציפוי "אמאיל". אילולא האמאיל, השיניים היו מתפוררות ונשברות כמו כל אבן גיר, עד שלא היינו יכולים להשתמש בהם. מה שמלמד שהשיניים והציפוי שבהם היו חייבים להופיע במקביל (דבר שלא נוכל לסבור שהתרחש במקרה).

כל אדם נחתך או נשרט מספר פעמים בחייו. מדוע הדם לא ממשיך לזרום הלאה והלאה עד שהאדם מתרוקן מדם? מסתבר שבגוף האדם יש חומר מקריש הנשלח מיד למקום הפצע וגורם לפצע להגליד. וחוכמה גדולה עוד יותר היא שהדם אינו נקרש בתוך הגוף.

בקיבה למשל, קיימים מיצי עיכול המסוגלים להמיס אפילו בשר בהמה קשה. הקיבה גם היא עשויה בשר. אם כן, מה מונע מן הקיבה מלעכל את עצמה?

פרט לכך שהקיבה מחדשת תאים כל הזמן, מסתבר שלקיבה יש ציפוי פנימי ומגן. אל הקיבה מופרשות שכבות ריר אותן מייצר הגוף. ריר מיוחד זה מכסה את כל פנים הקיבה, חוסם את מיצי העיכול החזקים של הקיבה מלגעת ולהמיס את דפנותיה, ומונע בעצם מן הקיבה לעכל את עצמה. אם הקיבה, חומצותיה והריר המונע מן החומצות לגעת בקיבה - לא היו מתרחשים באחת, העיכול לא היה מתאפשר והיצור החי לא היה שורד.

אלו היו מספר דוגמאות פשוטות מתוך אינספור איברים ורכיבים המוכרים לנו, שלא היו יכולים להתפתח.

דניאל המשיך להראות לנמרוד עוד עשרות הפרכות ל"תיאוריית הפירמידה המקרית", והוכיח שהייתה פה יד מכוונת. נמרוד לעומת זאת, נותר באמונתו חסרת ההגיון אך "הטבעית". דניאל למד שעם מאמינים עיוורים אין להתווכח. בני אדם יכולים להאמין בתיאוריה שבה חשקה נפשם, ולא יבדקו כל אלטרנטיבה אחרת באובייקטיביות."

עלינו ללמוד שכאשר נתקל בממצא שאיננו יודעים מה התרחש בו בעבר, אזי עלינו לבחור בתיאוריה ההגיונית ביותר לפי שכלנו, שתסביר את קיומו. מציאות הבורא!

הסוואה אצל בעלי חיים:
 

צמח הליתופס:
כעת נעבור לדון בעוד ראיות לאינטליגנציה המופלאה של... האבולוציה!

והפעם נלמד על הסוואה אצל בעלי חיים. כלומר, בעלי חיים הדומים דמיון מרשים מידי לסביבה בה הם נמצאים. דבר שהוא בודאי אינו אקראי.

ניקח לדוגמה את צמח הליתופס (וLitho). צמח זה הוא צמח מסווה הצומח במדבריות דרום אפריקה. מקור שמו מעיד על מראהו (ליתופס ביוונית, פירושו אבן). הליתופס הוא צמח בשרני. עלה הצמח מורכב שני עלים בשרניים שצורת כ"א כחצי עגול, מאוחים בבסיסם לגבעול. צמח הליתופס לא רק נראה כאבן לכל דבר, הוא נמצא וצומח בין חלוקי נחל ואבנים נוספות. הצמח דומה בצבעיו ובמראהו לחלוקי הנחל, שהוא גדל ביניהם.

ברור לנו שהצמח אינו יודע דבר מן המתרחש סביבו, אך גם האבולוציה אינה יודעת! לכן אנו מתפלאים בכל פעם מחדש כאשר אנו מביטים בתכנון בטבע.

השאלה המדעית צריכה להיות, מהו הסיכוי שהאבולוציה תיצור בדרך סדרת מוטציות אקראיות, צמח בדמות חלוקי הנחל שאיתם הוא גדל באותו אזור?

המוטציות העיוורות אינן יודעות כי אותם צמחים "צריכים" להיות דומים לסביבתם כדי לשרוד והן לא מתאמצות לפתח דווקא מוטציות מועילות. אבולוציונים מאמינים כיום, כי לגמרי במקרה התרחשו להן קומבינציות אקראיות עיוורות. אנשים אלו מבינים כי זהו פשוט מזל שהתפתחו קומבינציות מוצלחות במינים מסוימים באזורים מסוימים בתיאום!

אחת המוטציות היחידות הגורמת לצמח להיות דומה לאבן, הן מוטציות בודדות מתוך מילארדי מילארדים של אפשרויות. כיצד ניתן להאמין שמוטציה זו קרתה דווקא אצל אותו צמח מאפריקה? כיצד ניתן בכלל לדמיין שאותה מוטציה נדירה, שאין שיעור למוטציות המזיקות לעומצה, התרחשה בדיוק אצל הזה הזקוק לה?

האדם הישר הפועל לפי שכלו, כמובן שלא יחפז לשאלות בדיוניות ויודה מיד כי אנו רואים בכל מקום בטבע את תכנונו וחוכמתו של הבורא האינטליגנטי.
 

---

המקלונים:
המקלונים הם חרקים צמחוניים, הנראים כמו הענפים הדקים של הצמחים והענפים בהם הם חיים. הם נראים בדיוק כמו הסביבה בה הם חיים. נוסף לגופם דמוי המקל ולצבעי ההסוואה שלהם, הם גם נעים באיטיות ומחקים בהתנהגותם את הענפים הנעים קלות ברוח.

מהי לדעתכם ההסבתרות לכך שהאבולוציה תיצור חרק דמוי מקל, המתקיים בסביבה של מקלות ולו הצבע של סביבתו וכמו כן, ידע הוא לנוע באיטיות כמו הענפים הנעים ברוח?

האם המקלון ידע כי עליו להסוות את עצמו כדי שלא יכירו אותו טורפים? האם המקלון יודע שלטורפיו יש עיניים (ועל כן הסווה עצמו לזרד, ענף דק כדי שלא יבחינו בו)?
האם המקלון ידע שלטורפיו עיניים המבחינות בין צבעים (ועל כן גיבש לעצמו את צבע הזרדים אפור-חום בסביבתו)?
האם המקלון ידע שלטורפים יש שיניים והם יכולים להזיק לו?
האם המקלון שם לב כי זרדים וענפים מתנועעים לאט ברוח ועל כן נע הוא באיטיות (כדי שהטורפים לא ישימו לב אליו)?
שימו לב כי אנו מדברים כאן על חרק חסר דעת. ברור לנו שצריך הרבה דעת בשביל ליצור יצורים כל כך מורכבים. רק ראו והתפלאו מחוכמתו של הבורא האינטליגנטי.
 

---

זחל עש הפיל:

האינטלגנציה המדהימה ניכרת בכל פרט.  חרק זה, הוא זחל של פרפר עש הנקרא בשם: Elephant Hawkmoth , ומחלקתו: Caterpillar .

הזחל הזה לא מתכוון להיאכל או להיהרג בקרוב. הזנב שלו נראה כמו נחש! והרי ידוע שרבבות בעלי חיים פוחדים מנחשים... מה דעתכם? האם כמה מוטציות עיוורות יצרו עיניים מדומות על זנבו ופרצוף משולש בעל משבצות דמוי נחש?
האם אתם חושבים כי הזחל הזה יודע בכלל יודע מה נמצא בסוף זנבו? האם אתם חושבים כי הזחל הזה יודע מהו נחש?  והאבולוציה כן יודעת?
שימו לב לצורת הראש והעיניים (באחרים, העיניים המזוייפות בולטות מתוך הגוף!).
 

---

חרק הקייטידיד:

החגב הזה חיקה את צורת העלה גם בצבעיו וגם בצורתו. שם החרק הוא : Katydid (קטידיד). היתכן כי במקרה נוצר יצור הזהה לעלים ביניהם הוא דר? האם יתכן שקרתה אותה מוטציה מיוחדת במינה דווקא אצל היצור הזקוק לה? ולא זו בלבד, אלא שהיתה זו מוטציה גאונית, ליצור לא רק חרק הדומה לעלה, כי אם חרק הדומה לעלה ירוק בעל ורידים וקוים מצויים כשם אלה הקיימים על העלה.

ואם חשבתם שעד כאן, חשבו שוב. מוטציה מקרית נוספת ששרדה, גרמה לכמה מן החגבים הללו צורה על עלה יבש ואכול. שני סוגי החרקים שרדו מצויין, לפני צורתם ולאחר צורתם. אנו מוצאים בטבע סוגי חגבים רבים, וכולם חיים ושורדים יפה. האין זה ברור שמתכנן ברא יצורים מגוונים אלה?

וכן, מקרה לדעת האבולוציונים מסוגל לחזור על עצמו עשרות ומאות פעמים בנפרד. לא רק חרק אחד זכה לצורה מיוחדת זו של עלה, אלא עוד רבים אחרים. כפי שתוכלו לראות להלן, בעמוד הבא.

וכאן אשאל, האם אדם שפוי מסוגל להאמין שצורה זו של חרק זה התגבשה לה במקרה?

המשך המאמר בתמונות! - לחצו כאן!

בברכה,

דניאל בלס.

האם לצמח יש עיניים והוא יודע איך נראים האבנים שמסביבו? האם הצמח יודע שעליו להסתתר מפני טורפים? האם הצמח יודע שלטורפים יש עיניים והם לא יבחינו בו לודאי כאשר ילבש צורה זו? האם הצמח יודע שלטורפים יש שיניים והם יכולים להזיק לו?