או-אז נוחת אחד המטוסים במהירות, 'חוטף' את הפסולת מן הקרקע ומיד נוסק אל על.
שם גורס הוא את הפסולת, ומתקן מיוחד בתוכו מאכּל אותו. ואולם, מכיון שפסולת קיימת גם ביערות ובפארקים הלאומיים אשר בהם ענפי וצמרות העצים מסתירים אותה ממטוסי הנקיון, הקים המשרד לאיכות הסביבה יחידת ג'יפים ממונעים זעירים המסתובבים במקומות אלה.
ואף הם, ראה זה פלא, ללא נהג, מצליחים לאתר את הפסולת, לקולטה אל קירבם, ולאכּלה.

ומה קורה כאשר הפסולת קטנה, כגון חרק מת וכדומה, האם לנצח הוא ישאר שם?

לשם כך יזם המשרד הנ''ל ייצור מיוחד של מיליוני(!) ג'יפים נוספים מן הסוג האמור, אך במימדים זעירים ביותר - כחצי ס''מ או פחות! - ג'יפים אלו מגיעים בכוחות עצמם לכל מקום במדינה, מתחפרים באדמה, ויוצרים מושבות המוניות מתחת לפני הקרקע - כדי שלא להטריד יתר על המידה את המטיילים בפארקים.
הם יוצאים לסיורים רק כדי לאתר פסולת, לגוררה אל המושבות התת קרקעיות, ולפרקה שם.

אגב, המפליא מכל הוא הקוד הגנטי אשר הושתל בג'יפ מרכזי ומיוחד בכל מושבה כזו, דבר הגורם לו לייצר ולשכפל המוני ג'יפים נוספים! ומכיון שלאחר הכל עדיין תתכן אפשרות של פב''מ (- פסולת בלתי מאותרת) אשר לא תאותר מבעוד מועד, משום כך כל מוצר המיוצר במדינה נעטף מיד בשכבה חיידקית מסוימת, שבכוחה לפרק ולאכּל אותו בכוחות עצמה, דבר המתרחש מאליו לאחר חלוף פרק זמן מסויים!

מעניין מאוד שכל זמן שהמוצר עדיין בשימוש, אין חיידקים אלה נכנסים לפעולת הפירוק והאיכול, גם אם חלף פרק זמן ארוך ביותר.
רק משסיים המוצר את תפקידו והוא מושלך ללא שימוש, מתעוררת מערכת זו לחיים ומפרקת ומאכּלת אותו!

אכן, מדינה עם איכות חיים!

האם לפחות באותה מידה אנו מתפעלים מעופות-הטרף חדי העיניים הטסים ומעופפים ותרים אחר נבלות ופגרים, ומנקים את המקום מהן?
וכמה עלינו להתפעל מגדודי התנים, הזאבים והצבועים המגיעים למקומות הנסתרים מן העופות הנ''ל, ומסייעים לשמירת איכות הסביבה?
והאם שמנו לב לגדודי הג'יפים החרוצים הנקראים בלשוננו בשם נמלים שאינם משאירים פגר של חרק ללא הטיפול הראוי?
ומה באשר להמוני חיידקי הפירוק, המפוררים את כל מי שלא התגלה על ידי אחד מהמנקים הקודמים.
והפלא הגדול הוא, שחיידקים אלו אינם מתחילים במלאכת הפירוק כל עוד האורגניזם חי, אך מיד עם מותו מפוררים אותו לתועלת הסביבה!

במקרה?
באדיבות תר ההידברות-hidabroot.org