|
נכתב על ידי הרב זמיר כהן
|
|
רביעי, 03 ינואר 2007 |
|
הבט במרחק שבין מקום מושבינו, כדור הארץ, לבין השמש. מדובר במרחק של כמאה וחמישים מיליון קילומטר, אשר כפי שניכר בתמונה, במימדי מרחב החלל אין זה נחשב להרבה.
מבהיל לחשוב שאילו היה המרחק קצר יותר, היו כל תושבי כדור הארץ והצמחייה שבו הופכים ללפידים במדורת ענק.
ואילו היה המרחק רב יותר, היו כולם גושי קרח כבתא הקפאה ענק.
לעומת זאת, במציאות הנוכחית, כאשר המרחק שבין כדור הארץ הוא בדיוק במידה הקיימת, מגיעות אלינו קרני שמש בעוצמה כזו שלא רק שאינן שורפות - אלא מועילות ואף הכרחיות הן לחי והן לצומח, ובכך מתאפשר קיומנו.
בהקשר זה יש לציין עוד את מצב הצבירה הנוזלי של המים.
מצב זה הנראה לנו טבעי כל כך, אופייני רק לעולמנו הקטן אשר כל המים שבו אינם אלא כטיפה מן הים ביחס לכמויות האדירות של המים הקיימות במרחבי היקום. יתר המים שביקום נמצאים במצב צבירה מוצק (קרח) או גז (אדים).
כלומר, מצב הצבירה הנוזלי הינו המצב הלא-טבעי ביותר של המים! ומצב זה הנדרש כל כך לקיומנו מתרחש רק בעולמנו הקטנטן, ורק עקב הימצאותו של כדור הארץ במיקום מדויק ביותר ביחס לשמש.
מי אירגן את הסדר הקוסמי הנפלא והאדיר הזה?
באדיבות אתר ההידברות-hidabroot.org
Powered by AkoComment! |