תשובה: תחשוב רגע , האם ניתן להוכיח שאין אבטיח סגול או עגל עם שש רגליים וחדק של פיל, בכל היקום כולו?

ודאי שאי אפשר ! כיון שעל מנת להוכיח שאין משהו בכל היקום צריך להיות בו זמנית בכל המקומות בכל העולם על מנת להיות בטוח שאין. כיון שאני יכול לבדוק רק חלק מהעולם וגם לאחר שאבדוק ואעבור למקום אחר יתכן שאבטיח

סגול גדל באיזור הקודם שחיפשתי.

וגם אם אציב שומרים בכל מקום שאפשר להגיע שיבדקו שאין כזה ,הם לא מהווים הוכחה שאין כי יתכן שישנם מקומות שהם לא הגיעו אליהם.

מתי כן אפשר להוכיח על אי מציאותו של משהו?

זה כאשר מרחב המדידה מוגבל  מוגדר כמו להוכיח שבחדר שאתה נמצא אין פיל או ביד שלך אין פרפר אבל כשמרחב המדידה לא מוגבל, אי אפשר להוכיח שאין.

וכיון שלא ניתן להוכיח את אי הימצאותו של דבר מוחשי כמו עגל קל וחומר שאי אפשר לטעון ול"הוכיח" שאין אלוקים שמהותו האין סופית לא נתפסת בהשגתינו המוגבלת.

האם להאמין על ידי הוכחות או על ידי הרגשת הלב? האם יש בכלל הוכחות, הרי האמונה תלויה בלב?

תשובה: היהדות מבוססת גם על הלב וגם על השכל.
אתה אדם שכלי? יש ליהדות מה להציע לך - הוכחות ברורות שכליות והגיוניות.
אתה אדם רגשי? גם לך יש ליהדות מה להציע ולחוות את הבורא.

אבל מי שטוען שהיהדות מבוססת רק על רגש הלב, ושכביכול אין הוכחות שכליות ליהדות,  הוא טועה וטענה כזו מעמידה את היהדות בשורה שווה עם כל הדתות האחרות שבנויות על רגש הלב בלא יכולת להוכיח.

ובכן, קודם נסביר מדוע הגיוני שיש הוכחות שכליות לאמיתות היהדות ולאחר מכן נסביר איך התעוררה התפיסה המוטעית שענייני אמונה ביהדות מבוססים על רגש הלב בלבד.

ובכן, כולנו יודעים שאלוקים מציע שכר למקיימים מצוותיו, ועונש לעוברים על רצונו, כיצד ניתן לתת שכר או עונש על משהו שתלוי רק ברגש הלב? תאר לך אדם שנולד עם רגש לאמונה והוא יקבל שכר על אמונתו ולעומתו מישהו אחר (מסכן קצת...) שנולד ללא רגש האמונה מדוע יגיע לו עונש? מה הוא עשה? מה זו אשמתו שהוא לא מרגיש אמונה בלב, הוא לא מרגיש שהיהדות והתורה אמת, הוא לא מרגיש את אלוקים, אז למה אלוקים יעניש אותו?
תאר לך שיום אחד מפכ"ל המשטרה קם על צד שמאל והוא "מרגיש" שנסיעה עם חוט אדום מסביב להגה בכל אוטו זה יפחית את תאונות הדרכים, מיד הוא מצווה לכל השוטרים ולכל המחוקקים שלמען הפחתת תאונות הדרכים חובה לשים חוט אדום כסגולה כנגד תאונות, כל נהג שלא ישים חוט ברכבו, יקבל קנס חמור ומאסר על תנאי, כולם ישאלו אותו: "תגיד, מפכ"ל יקר, יש לך הוכחות שחוט אדום על הרכב מפחיתה תאונות דרכים?"

המפכ"ל עונה: "אני מרגיש שזה כך , זהו, זה מספיק!"
האם נראה לך צודק לתת קנס רק בגלל רגשות מפכ"ל המשטרה?

האם נראה לך שאלוקים מצפה שנבסס את כל חיינו על רגש הלב בלבד?
תאר לך שאתה מוסר את מכוניתך למכונאי מוסך שיעביר אותה טסט, והנה הוא אומר לך שיש לו שיטת איבחון מיוחדת מאוד, הוא שם את ידיו על המכונית וכבר הוא יודע מה חסר לה ומה לא תקין בה וכו'
הוא שם את ידיו על מכוניתך ומבלי לפתוח את המכונית אומר לך שחייבים להחליף בה את הקרבורטור, עלות ההחלפה היא 1200 ₪ , האם תאמין כמו פתי ותשלם לו? הוא לא בדק את המכונית כלל, הוא לא נתן לך עובדות מוצקות שהקרבורטור מקולקל אז למה שתזרוק לפח 1200 ₪?

אם בשביל סיכון להפסיד 1200 ₪ אנחנו לא מוכנים לסמוך על ה"אינטואיציה" של משהו אחר, הגיוני שבשביל להחליט על דרך חיינו נבקש הוכחות מוצקות לאמיתות הדברים.

ואלוקים סיפק לנו אותם.

הוא סיפק הוכחות למציאותו, הוא סיפק הוכחות לאמיתות התורה. גם בתורה אלוקים כתב: "וידעת היום והשבות אל  לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ובארץ אין עוד" , קודם תידע בשכל ולאחר מכן תשיב אל לבבך.

רגש הוא דבר שמתפתח. אדם שבוחר להאמין בה' ולדבוק בדרכו, גם אם בשלב ראשון הוא מחליט זאת רק על סמך החלטה שכלית ולא רגשית, עם הזמן הוא יראה עוד ועוד מנפלאותיו של ה' בעולם, ולכן עם הזמן אמונתו תלך ותתחזק, וממילא גם אהבת ה' שלו תלך ותתחזק.

ניתן לעיין בספר זה הסביר חלק מן ההוכחות (אמנם מסגרת ספר זה היא מוגבלת, כי ספר זה הוא גם ספר להסברת היהדות יותר מאשר להוכחת אמיתות היהדות, מומלץ מאוד להשתתף בסמינר שם מובאים ההוכחות בצורה ברורה ומפורטת וניתן לשאול על ההוכחות וכו', לקריאה יותר מורחבת בנושא ההוכחות מומלצים הספרים: מסילות אל האמונה חלקים א,ב ומסע אל עמקי ההוויה, מסע אל פסגת הר סיני כיצד להשיג ספרים אלו עיין בסוף הספר)

שאלה: איך התעוררה התפיסה שאמונה זה דבר שתלוי ברגש הלב ובלא הוכחות?

תשובה: קודם כל זה נובע מ"שפת הרחוב" שברחוב קוראים אמונה לדבר שתלוי בהרגשת הלב בלבד וסיבה נוספת היא מהשפעת דתות אחרות בעולם כמו הנצרות והאיסלם שבה האדם נדרש להאמין ללא הוכחות רק להרגיש בלב וזהו.

לעומת זאת ביהדות המושג אמונה הוא שונה לחלוטין, אמונה לפי היהדות היא דרגת בהירות וודאות יותר גבוהה מידיעה, אמונה היא לאחר שהאדם יודע בבירור הוא נדרש לחזק את אמונתו ולהפנים אותה ללב.
על פי היהדות לאחר הידיעה באה האמונה כמו שכתוב בישעיהו: "למען תדעו ותאמינו לי ותבינו..." (ישעיהו מ"ג י') קודם תדעו=ידיעה,  ולאחר מכן תאמינו=אמונה .
לאחר שהאדם יודע, אז תפקידו להפנים את אמונתו ולבסס בה את חייו בכל יום ובכל שעה וזוהי עבודת האמונה להכניס את הקדוש ברוך הוא בכל מעשינו.

על מנת להבין את עניין האמונה ביהדות קח דוגמא: נניח אתה עומד בראש בניין רב קומות ומשדלים אותך לקפוץ מהבניין למטה, בקרקע למטה הותקן מתקן חדש שעבר את כל הניסויים והוא מבטיח שתנחת נחיתה רכה ללא פגיעה וללא שריטה, המשדלים הם ידידיך קרוביך, מדענים ומומחים שכולם אומרים לך פה אחד: "קפוץ! אין כאן שום סיכון!" הבה נבחן מה מתחולל בקרבך מצד אחד אתה רואה את הגובה העצום שבו אתה נמצא ואתה מרגיש פחד בלב מהתהום שמתחת ומצד שני פועל שכלך וידיעתך המסתמכים על עדות ידידך והמומחים שאין כל חשש בקפיצה זו.
דרוש מאמץ גדול בשכל על מנת שהאדם יתגבר על הרגשת הפחד בלב , כי בשכל הוא יודע שאין סיכון אבל בלב הוא מרגיש פחד מלקפוץ, לאחר שהאדם יתגבר על ידי שכלו על פחד הלב ויפנים לתוך הלב את מסקנות השכל הוא יוכל לקפוץ ללא פחד.
אמונה היא ההטמעה של הידע לתוך רגשות הלב.
ישנם אנשים שקוראים לעצמם מאמינים בה',  הם רק מודים שכלית בקיומו ובשליטתו, אבל במציאות הם פועלים בצורה שונה. אדם כזה, יכול להלחם בחירוף נפש אפילו בדרכים לא כשרות כנגד מתחריו, וזאת למרות שהוא יודע בשכלו שאלוקים הוא המחלק את הפרנסה ואין אדם נוגע במה שמוכן לחברו. והסיבה להתנהגות כזו, היא שהידע השכלי של אותו אדם, נשאר אצלו בגדר מידע שכלי חיצוני, כאשר בליבו וברגשותיו, אותו אדם עדיין מרגיש שמתחרהו לעסקים לוקח לו את הפרנסה.
וזו היא עבודת המאמין, הוא בשכל יודע שיש אלוקים, הוא יודע שהתורה אמת, אבל יש לו רגשות, יש לו יצר טוב ויש לו יצר רע, שלפעמים רוצה אחרת ממסקנות השכל, תפקיד המאמין להפוך את הידע שלו על ה' להרגשה הלב הטבעית שלו.
לסיכום: ביהדות יש וניתן לקבל הוכחות שכליות לאמיתותה וכמובן שיש מקום גם לעבודת הלב ולחוויה הרוחנית ובנוסף לכך עלינו לדעת שהמושג אמונה ביהדות הוא ההטמעה וההפנמה של הידיעה לתוך הלב והמעשים.

מקורות:
כחודו של מחט עמ' 35, ישיבת אש התורה.

אל מקורות חלק א' 42 מאמר מאת הרב י.ד. סלומון.
מסע אל עמקי ההוויה עמודים 8,9,28 , הרב מרדכי נויגרשל.